החלטה בתיק בש"א 8858/06

ביום 10.4.06 הגישו החייבים בקשה להפטר, לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"). כן התבקשה על ידם תעודה, לפי סעיף 66 לפקודה.

החייבים, בני זוג, נקלעו לקריסה כלכלית תוך ניסיון להציל עסק, שהופעל על ידם כחברה. ביום 22.5.00 ניתן צו כינוס לנכסיהם.

בבקשה נטען, כי במהלך כל השנים שבהם היו תלויים ועומדים נגדם הליכי הפש"ר נהגו החייבים בתום לב ובשיתוף פעולה מלא עם הכנ"ר; הם לא רכשו נכסים כלשהם מאז 1999; המבקש עובד כיום בחברת שח"ל, ושכרו בנוי על שכר יסוד נמוך של 2,500 ש"ח ויתרה לפי מכירות. החייבים עתרו לסעד המבוקש, הואיל ואין כל תועלת נוספת לנושים בעצם הימשכותם של ההליכים.

ביום 3.10.06 הגיש הכנ"ר תסקיר. עולה ממנו, כי במסגרת הליכי הכינוס הוגשו נגד החייב 27 תביעות חוב בסכום כולל של 1,861,041 ש"ח, מהן 354,093 ש"ח בדין קדימה. נגד החייבת הוגשו 14 תביעות חוב בסכום כולל של 842,710 ש"ח מהן 6,690 ש"ח בדין קדימה. 11 תביעות חוב, בסך כולל של 747,998 ש"ח הן חופפות. עוד נרשם כי החייבים עובדים כשכירים וכי הכנסות התא המשפחתי מגיעות לכ - 11,000 ש"ח לחודש; הם גרים בשכירות ומשלמים כ - 3,400 ש"ח לחודש דמי שכירות; לפי הדו"חות, הם חיים ברמת חיים גבוהה יחסית למצבם. הכנ"ר התנגד למתן הפטר, בנסיבות האמורות.

ביום 24.1.07 התקיים דיון בפני כב' השופט שמואל ברוך. בסיומו ניתנה החלטה הקובעת דיון נוסף, תוך קביעה ש"דומה שהדיון היום קצת מוקדם מדי במובן זה, כשעל פני הדברים קיימות תהיות שצריכות להיבדק, והנאמן אף פועל בעניין זה וראוי שיקדם את הבדיקות בצורה מסודרת ויעילה בעת הקרובה, ובמקביל יש לפעול להסדיר את נושא תביעות החוב...". 

ביום 3.5.07 הוגש דו"ח מפורט מטעם הנאמן, עו"ד אורי כהן. מסתבר, כי כנגד החייב אושרו 8 תביעות חוב בסך של 267,903 ש"ח לעניין דיבידנד ושלא לעניין דיבידנד סך של 349,155 ש"ח. תביעת עובד בסך 4,148 ש"ח אושרה, כדין קדימה. כנגד החייבת אושרו 8 תביעות חוב בסך 204,201 ש"ח לעניין דיבידנד, ושלא לעניין דיבידנד סך של 226,436 ש"ח. הנאמן הבהיר לחייבים כי הצעתם למתן הפטר כפי שהובעה בבקשה אינה סבירה ועליהם לעשות מאמץ ולהוסיף כספים לקופה. בעקבות זאת הציעו החייבים להעמיד לטובת הנושים, ההוצאות ושכ"ט הכנ"ר והנאמן סך של 150,000 ש"ח, בתנאי שיינתן להם הפטר חלוט. הסכום הורכב מכ- 90,000 ש"ח שבקופה, 30,000 ש"ח מימוש קופות גמל, 20,000 ש"ח שתעביר הבת, 10,000 ש"ח הלוואות ממקומות העבודה.

הנאמן סיכם את הדו"ח כדלקמן: חובות החייבים נוצרו בתום לב; החייבים שיתפו פעולה עם הנאמן ככל שהתבקשו; בהתחשב בנסיבות חיו החייבים ברמת חיים גבוהה יחסית, ונדרשו להוסיף כספים לקופה; גילם המתקדם ומשך הליכי הפש"ר מהווים משקל נכבד במתן החלטה להפטר, אך הפטר מותנה; מתביעות חוב שהוגשו נגד החייב בסך של 2.6 מיליון ש"ח אושרו אך כ - 267,000 ש"ח, ויש לזקוף זאת לזכות החייבים; דיבידנד של כ - 30% הוא סביר וראוי לאמץ את ההצעה.

ראוי להדגיש כי מספר נושים העלו התנגדויות, הן בכתב והן במהלך הדיונים.

בדיון מיום 27.5.07 לא ניתן היה לקבל החלטה סופית, לאור אי השלמת הליך ערעור בנוגע לנושה בנק דיסקונט. השופט ברוך ראה לנכון, עם זאת, לציין כי "אני חייב להעיר כבר עתה, שעל פני הדברים הצעת החייבים אינה מספקת. גם אם מתייחסים למצבת החובות בהיקפה הנוכחי, הרי שבשים לב להשתכרות החייבים על פני תקופה לא קצרה, בשים לב לשורה נתונים שלימדו על גילוי לא ממש מלא של עובדות, כמו למשל בנושא הירושה, כמו למשל בנושא חשבון הבנק של הבת (שכלל אינה גרה בארץ), כמו למשל בנושא העזרה הכספית שהם מקבלים, ואני סבור שהתוצאה חייבת להיות שיפור של ממש בהצעה הכספית, שתהווה בסיס למתן הפטר עתידי".

ביום 3.9.07 הגיש הנאמן דו"ח עידכון (סומן משום מה בנפרד כבש"א 17676/07). הוא עדכן לגבי עמדת הנושים ומצב תביעות החוב. עוד הסתבר כי בהכנסת בני הזוג חלה ירידה מסוימת בשנת 2007. החייבים הסכימו להוסיף עוד 15,000 ש"ח, כך שהסכום בקופה יגיע כדי 165,000 כנגד מתן הפטר חלוט.

בדיון מיום 26.12.07 חזרו הנוגעים בדבר על עמדותיהם. עמדת הכנ"ר היא, כי יש אכן מניין חוקי להעברת ההסדר אך ראוי לשפרו. דומני כי חלוף הזמן, גילם של החייבים, תום לבם והסכומים שגייסו, מן הגורן ומן היקב, כמו גם שיעור הדיבידנד - די בהם. עמדת הנאמן מקובלת עליי. כידוע, העיקרון הגלום בצו הפטר הוא הכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל, שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע אותם, לפתוח דף חדש בחייו. ראוי לזכור כי "החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, ובגאולתם מהשתעבדות משתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55). מאידך גיסא, מתן הפטר לחייב, המשחרר אותו מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, פוגע בזכות הקניין של הנושים. על בית המשפט הדן בבקשת הפטר לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים. בין השיקולים שישקול בית המשפט בדונו בבקשה להפטר, ניתן למנות את התנהלות החייב עובר ובמהלך פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכנ"ר; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת הצפויה שתצמח לנושים מהימשכות ההליך (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, עמ' 193).

מכלול הנסיבות הביא אותי למסקנה כי יש לקבל את עמדתו העקרונית של הנאמן.

ההסדר מאושר. ניתן בזאת צו הפטר מותנה למבקשים שיהפוך לחלוט עם העברת הכספים, כהצעתם, לקופת הפש"ר (כלומר, כשיצטברו בה 165,000 ש"ח). אני קוצב פרק זמן של 60 יום לביצוע האמור. עו"ד כהן יהיה הנאמן לביצוע ההסדר.

ניתנה היום כ"ג בטבת, תשס"ח (1 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: